עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות ה׳:ד׳

4 טו בְּכוֹר. אַיִל מְנַגֵּחַ, רוֹדְפוֹ לְאָדָם לְנַגְּחוֹ, וּבְעָטוֹ אָדָם לַבְּכוֹר וְעָשָׂה בוֹ מוּם, יִשָּׁחֵט עָלָיו וַאֲפִלּוּ הָיָה כֹהֵן, לְפִי שֶׁלְּהַצָּלָתוֹ נִתְכַּוֵּן. רַשִׁ"י:

5 טז גְּמָרָא, פְּשִׁיטָא, מַהוּ דְתֵימָא צַעֲרֵיהּ מַה שֶּׁרְדָפוֹ הוּא דְקָא מִדְכַּר. קָא מַשְׁמַע לָן:

6 יז שֶׁיֵּשׁ מוּמִין שֶׁאֵין רְאוּיִין לָבֹא בִידֵי אָדָם, כְּגוֹן בַּעַל חָמֵשׁ רַגְלַיִם אוֹ עֵינוֹ אַחַת גְּדוֹלָה כְשֶׁל עֵגֶל אוֹ קְטַנָּה כְשֶׁל אַוָּז, דַּהֲוֵי מוּם שֶׁאֵין אָדָם נֶחֱשָׁד עָלָיו. רַשִׁ"י:

7 יח צָרִיךְ עִיּוּן, דְּמִידִי הוּא טַעֲמָא אֶלָּא מִשּׁוּם דְּחָיְשִׁינַן לְגוֹמְלִין, וְאִם כֵּן מַאי אִירְיָא כֹהֵן רוֹעֶה, אֲפִלּוּ שֶׁאֵין רוֹעֶה נַמִּי לֹא כוּ'. וּמִיהוּ רַשִׁ"י מְפָרֵשׁ לְקַמָּן בְּהָא, דְּאִיכָּא בֵּין תַּנָּא קַמָּא לְרַבִּי מֵאִיר דִּלְתַנָּא קַמָּא שְׁנֵי כֹהֲנִים שֶׁאֵינָם רוֹעִים נֶאֱמָנִים וּשְׁנַיִם שֶׁהֵם רוֹעִים אֵינָם נֶאֱמָנִים עַל שֶׁל רַבָּם, דְּלֹא חָיְשִׁינַן לְגוֹמְלִים אֶלָּא בְרוֹעִים דְּקָאֵי גַּבֵּיהּ וְסָבַר אָעִיד אֶת רַבִּי וְהוּא יְעִידֵנִי כְּשֶׁיִּתֵּן לִי יִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא בְּכוֹר. גַּם דִּבְרֵי הָרַ"ב דִּלְקַמָּן יֵשׁ לְפָרֵשׁ כָּךְ. וּלְפִיכָךְ יֵשׁ לוֹמַר דְּדִיֵּק לִכְתֹּב כֹּהֵן רוֹעֶה, לוֹמַר דְּאִיכָּא בֵּין רוֹעֶה לְאַחֵר, דְּרוֹעֶה אֲפִלּוּ שְׁנַיִם אֵינָם נֶאֱמָנִים, וְשֶׁאֵינָם רוֹעִים כְּשֶׁהֵם שְׁנַיִם נֶאֱמָנִים. וְדִיֵּק נַמִּי לִכְתֹּב לְהָעִיד עַל הַבְּכוֹר שֶׁל אַחֵר, לוֹמַר שֶׁכְּשֶׁאֵין אֶלָּא אֶחָד הַמֵּעִיד אֲפִלּוּ עַל אַחֵר שֶׁאֵינוֹ רַבּוֹ נַמִּי לֹא. וּמִמֵּילָא דַאֲפִלּוּ אֵינוֹ רוֹעֶה נַמִּי, דַּחֲשָׁשׁ דְּרוֹעֶה לֵיתָא אֶלָּא בְרַבּוֹ. כָּךְ נִרְאֶה לִי לְיַשֵּׁב דְּבָרָיו שֶׁבְּחָכְמַת לְשׁוֹנוֹ מַשְׁמִיעֵנוּ זֹאת. וּבְעִקַּר סָמַךְ עַל הַמַּסְקָנָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

8 יט תְּמֵהַנִי, דְּהָא לֹא אָמַר רַבִּי מֵאִיר אֶלָּא הֶחָשׁוּד. וּבַגְּמָרָא וְרַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת נַמִּי לֵיתָא אֶלָּא בְכֹהֲנִים. אֲבָל שֶׁאֵינוֹ כֹהֵן אֲפִלּוּ חַד מְהֵימָן:

9 כ וְלֹא קַשְׁיָא אַהִלְכָתָא דְּסוֹף פֶּרֶק ד'‏ דִּדְמַאי הַחַמָּרִים שֶׁנִּכְנָסִים לָעִיר כוּ'‏ דְּחָיְשִׁינַן לְגוֹמְלִין, הָתָם שֶׁשְּׁנֵיהֶם לְפָנֵינוּ וּבִידֵיהֶם לִמְכֹּר אִיכָּא חֲשָׁשָׁא דְגוֹמְלִין, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הָכָא דִלְמֵיחַשׁ דְּמֵעִיד עַכְשָׁיו כְּדֵי שֶׁיִּגְמֹל לוֹ לְאַחַר זְמַן כְּשֶׁיָּבֹא לְיָדוֹ בְּכוֹר וְיַטִּיל בּוֹ מוּם, לַחֲשַׁשׁ גּוֹמְלִין כִּי הַאי לֹא חָיְשִׁינַן. וְכָל שֶׁכֵּן לְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י דְּהַהִיא דִדְמַאי בְּשֶׁכְּלֵי אֻמָּנוּת בְּיָדוֹ דְּמוּכָח דְּבָא לִמְכֹּר וְלֹא לְהַצְנִיעַ וּלְכָךְ חָיֵישׁ לְגוֹמְלִין. אַךְ בְּלֹא זֶה לֹא קָשֶׁה מִידִי, דְּלֹא פָּסַק כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אֶלָּא בִּבְכוֹר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

10 כא הֶחָשׁוּד כוּ'. דְּהַיְנוּ כֹהֲנִים שֶׁנֶּחְשְׁדוּ עַל הַבְּכוֹרוֹת. רַשִׁ"י. וְכָתַב הַטּוּר, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן טֹרַח גָּדוֹל לְטַפֵּל בּוֹ עַד שֶׁיָּמוּת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֶאֱרִיךְ: